פורים במסורת ובתרבות ממהפך להתגלות

משנכנס אדר מרבין בשמחה, אמירה הפותחת את החודש. אולי מחזירה אותנו לילדות.
בלב אדר חג פורים, חג גדול לילדים, כמאמר השיר.
אני זוכר את עצמי כילד מביט על התחפושת שמונחת על הכיסא בחדרי ומחכה שהלילה יעבור ואלך איתה לבית הספר.
יום כל כך צבעוני שבו כל אחד יכול להיות מה שהוא רוצה וכולם בסדר עם זה.
בחיפוש אחר משמעות החג הטמון בליבו של חודש השמחה. ניכר העיקרון המרכזי של "נהפוך הוא".
פורים זה חג של מהפכה. רצו להשמיד אותנו באותו פור אכזרי מסיפור המגילה והיהודים לבסוף היכו בקמים להורגם.
"בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם.   נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם, בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, לִשְׁלֹחַ יָד, בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם; וְאִישׁ לֹא-עָמַד לִפְנֵיהֶם, כִּי-נָפַל פַּחְדָּם עַל-כָּל-הָעַמִּים".
(אסתר פרק ט)
מה הרלוונטיות של עיקרון המהפך החגיגי לימינו?
בימים בהם המציאות האקטואלית גועשת בסערת מחאות והתבטאויות חריפות של נבחרי ציבור מכל קצוות הקשת הפוליטית, ניכר כאילו חיינו נתונים למהפכה.
רוצים לעשות טוב ויוצא הכי רע או אולי יש כאלה שיאמרו בדיוק להפך?
אני מבקש להוסיף ולומר די לנו במהפכות. לא רוצים לפגוע באף אחד ובטח לא שיפגעו בנו. מציאת האיזון בחיים, זו הדרך הנכונה.
אז מה בכל זאת נותנת לנו המגילה?
טמון בה מעשה גבורה של התגלות.
גיבורי המגילה שאם נעמוד רגע על השמות שלהם נגלה שאלו שמות של אלים פרסים כי זו התרבות שבה מתרחשת העלילה (אבל זה לא העניין המרכזי).
אולי האירוע שמנציח את סיפורם מתגלה בבחירה של מרדכי ואסתר לעשות מעשה שבזכותו הצילו עם שלם.
הידיעה שיש ביכולתנו לקחת אחריות על גורלנו זה מוטיב חוזר בסיפורי הגבורה של ישראל. את המוטיב הזה מתוך המגילה, ניתן לקחת לחיי היום יום שלנו.
מול כל צרה שלא תבוא, טמונה בנו יכולת לעצב את מציאות חיינו, אם רק נבחר לעשות זאת.
מספרים על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שהיה ידוע בכינויו "סנגורם של ישראל" שהיה יוצא ליער לזעוק לאלוהים ולדרוש שיניח לעם ישראל מצרותיו.
אולי זעקה כזו היינו רוצים להוציא מכאן.
די לנו במאבקים חיצוניים ופנימיים.
אנחנו רוצים לשמוח, להיות חופשיים. שיהיה לנו חודש טוב ושמח, שיבואו דברים על מקומם ונזכה לשלום מבית ומחוץ.

בתמונת השער:

אסתר ומרדכי כותבים את סיפור פורים. ציור של Arent de Gelder

מתוך ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית